בגיל ההתבגרות נוצר פער בין ההתפתחות הפיזית וההתפתחות הנפשית (רווה, 2013), מצב שעלול אף הוא להוביל לכאוס פנימי וחרדה. החרדה המוגברת המאפיינת את גיל ההתבגרות, קשורה בדחפים מיניים ותוקפניים. השינויים הפיזיולוגים בגיל ההתבגרות הם קיצוניים ונוגעים, לגובה משקל ותווי פנים, כשאצל הנער ישנו גם שינוי הקול. הגורם לשינויים האלה הוא פעילות הורמונלית מוגברת.
 מתבגר שאינו מודע לתהליכים אלה ומשווה את עצמו באופן תדיר לחבריו, עלול לגלות דאגה נוכח השינויים הפתאומיים האלה (זיו, 1984).

המיניות המתעוררת בשלב התפתחותי זה, מוצאת את סיפוקה וההכרה בקבוצת השווים שלעיתים עלול להוביל לתלות חזקה מידי בקבוצת השווים
והמתבגר יזדקק לאישור תמידי למעשיו ויתקשה לחשוב באופן עצמאי (Bloss, 1967)