אולי תשאלי את עצמך, למה אני? למה זה קרה לי? אולי תחשבי  – זה לא הוגן, כל כך רציתי את התינוק ! אולי תרגישי שזו התקופה הכי עצובה שהייתה לך בחיים.
אולי תרגישי כעס רב. כעס על הרופא, על בן זוגך, על עצמך, על אלוהים, על המצב…
אולי תחשבי שהרופאים יכלו לעשות יותר או תרגישי כי בן זוגך אינו מנחם אותך ואינו תומך בך או שאולי תרגישי שלא כואב לבעלך, כמו שכואב לך.
רוב הזמן, יכול להיות שתכעסי על עצמך. אולי תרגישי אשמה ותחשבי שיכולת לעשות יותר.
חשוב מאוד שתדעי שאובדן ההריון לא קרה בגללך, אובדן הריון הינו תופעה טבעית ואפילו אם עשית הכל כמו שצריך, זה עדיין יכול היה לקרות.
אולי תרגישי שמשהו בך לא בסדר, שאת פגומה, שמשהו בגוף שלך לא תקין או בעייתי. רגשות רבים אלו יכולים לגרום לדיכאון. חשוב שתדברי על מה שעובר עלייך עם אשת מקצוע,חברה קרובה או כל אדם אחר שאת סומכת עליו. חשוב שלא תישארי עם הרגשות אלו, לבד.
אם את לא מוכנה עדיין לדבר, כתבי ביומן, כתבי מכתב זועם, הקשיבי למוזיקה שאת אוהבת, צאי להליכות ארוכות או ריצות. חשוב שתמצאי דרך לאוורר ולהוציא את מה שאת מרגישה.